פיתוח מערכת לחישוב Calmar Ratio לאסטרטגיות קריפטו

Calmar Ratio מנופח: היכן המדד מסתיר סיכון

Calmar Ratio נראה משכנע: תשואה שנתית מחולקת במקסימום ירידה, ולפי מספר אחד קל להשוות אסטרטגיה לחלופות. הבעיה היא שחישוב המדד של אסטרטגיה כמעט תמיד נעשה על חלון קצר — מחודשים ספורים ועד שנה — והמכנה נלקח מאותו חלון.

אם ירידה עמוקה של אסטרטגיית קריפטו התרחשה בתקופה מחוץ לחלון, היא לא נכנסת למדד כלל, והערכת סיכון התשואה מתקבלת מנופחת פי כמה.

המקור השני לעיוות — החלקה. כאשר נקודות תשואה יומיות מועברות דרך ממוצע נע או חותכים חריגים לפני החישוב, הירידה בכניסה ויציאה מפוזיציה נטשטשת: שיא הירידה מפסיק להיות שיא, מקסימום הירידה קטן, והמדד עולה בלי שיפור אחד בהיגיון המסחר.

עבור אסטרטגיות עם נסיגות עמוקות נדירות זה קריטי. אסטרטגיה כזו יכולה להציג חודשים עקומה חלקה, ואז למסור חלק גדול מההון בכמה סשנים — על ספר הזמנות דק, ברגע של מפולות חיסול. חלון קצר פשוט לא מספיק לראות סוג אירועים זה, וההחלטה מתקבלת כאילו מדובר באסטרטגיה אמינה.

לכן את יציבות המדד אנחנו בודקים לפני שהוא נכנס לדוח. מחשבים על כמה חלונות ועל לוג עסקאות לא מעובד, מוסיפים את הקטע ההיסטורי הגרוע ביותר, בודקים את התנהגות הירידה בשינוי הנחות. בהמשך — מפרקים איך זה נסגר ברמת החישוב.

מה נותן חישוב נכון של תשואה וירידה

כאשר תשואה וירידה מחושבות בחלונות שונים ולפי הגדרות שונות, השוואת אסטרטגיות הופכת לוויכוח על מתודולוגיה. תקנון הערכה אחיד מקבע את תקופת החישוב, את דרך ההמרה של התשואה למונחים שנתיים ואת כלל חישוב הירידה — לפי עקומת ההון עם שערוך מחדש של פוזיציות, ולא לפי עסקאות סגורות בנפרד.

רק אחרי זה Calmar Ratio הופך למספר שאפשר להציב ביושר לצד מספר אחר, ולא למדד ש"לכל צוות יש משלו".

יציבות המדד נבדקת בתגובה לאירוע בודד. פיק חריג אחד, פער נזילות או תקלה טכנית בבורסה יכולים למתוח את מקסימום הירידה ולמוטט את המקדם של אסטרטגיה שביתר הזמן מתנהגת ביציבות.

המהנדסים שלנו מוסיפים סינון של תצפיות חריגות ובודקים בנפרד אם סדר האסטרטגיות בדירוג משתנה כשמסירים אותן, — אם כן, המדד עוד לא מוכן להחלטות על הון.

זמן החישוב מחדש הוא חלק מהאפקט, לא פרט מימוש. הרצה מלאה של ההיסטוריה בכל אינטרוול חדש גדלה לינארית ומהר מאוד נתקעת בשעות; חישוב מצטבר לפי נר סגור מעדכן את המקדם בשניות. הלקוח מקבל תמונה עדכנית על התיק בלי הרצות לילה בקבוצות ובלי פער בין הדוח לבין קו המסחר.

איכות נתוני הקלט קובעת במה בכלל אפשר להאמין. חוסרים בנרות, ציטוטים מיושנים, תשלומי פונדינג שלא נלקחו בחשבון ומחיקת זוגות מהמסחר מעוותים גם את התשואה וגם את עומק הירידה — ואף לכיוונים שונים.

לכן החישוב נבנה על זרם עסקאות ומחירים מבוקר עם כללים מפורשים להשלמת חוסרים: אם הנתונים חסרים, המערכת מסמנת את התוצאה כמקדמית ולא מציגה אותה כסופית.

אפשרויות חישוב: חלון תצפית ובסיס תשואה

חישוב Calmar Ratio נותן מספרים ברי השוואה בין אסטרטגיות רק כאשר חלון התצפית זהה ובסיס התשואה זהה. בחלון נע ובכל היסטוריית העסקאות ההתנהגות של אותה אסטרטגיה מתוארת במקדמים שונים — התשואה והירידה נלקחות מקטעים באורך שונה. לכן מצב החישוב מקובע במתודולוגיה ומקבל גרסה יחד עם הדוח, כדי שחילוצים קודמים יישארו ברי שחזור.

מצבים ומגבלותיהם

תדירות החישוב מחדש היא פרמטר נפרד שלעיתים קרובות מפספסים. בחישוב יומי הירידה נרשמת מוקדם יותר והמקדם מתנודד באופן מורגש, בחישוב לפי עסקאות סגורות הוא יציב יותר אבל מפגר. בדוח תמיד מציינים חלון, בסיס ותדירות — אחרת שני חישובים לאותה אסטרטגיה ייפרדו במספרים.

הטמעת חישוב Calmar Ratio: שלבי העבודה

חישוב Calmar Ratio נראה פשוט: מחלקים תשואה במקסימום ירידה. בפועל המספר נשבר על איכות נתוני הקלט — עסקאות חסרות, אזורי זמן שונים במקורות, תיקונים ידניים בטבלאות חשבונאות.

סדר העבודות

1. ביקורת מקורות נתונים — משווים חילוצים מבורסות וממערכות מסחר: שלמות עסקאות, כפילויות, התחשבנות בעמלות, הבאת הזמן לאזור זמן אחד. בפלט — רשימת מקורות עם ציון מאיזה מקור נלקח כל שדה ואילו פערים נחשבים לנורמליים.
2. סכמת חישוב — מקבעים איך נבנית עקומת התשואה: בסיס החישוב, טיפול בהפקדות ומשיכות כספים, חלון תצפית. בנפרד מתארים מה נחשב למקסימום ירידה ואיך מחשבים Calmar Ratio כאשר תקופות התשואה חופפות.
3. תיאום נקודות מחלוקת — איזה טווח לקחת לתשואה שנתית, מה לעשות עם ימים לא שלמים ואסטרטגיה בלי עסקאות. החלטות מתקבעות בכתב: הן הופכות לחלק מהתקנון, ולא להסכמה בעל פה.
4. בדיקה על ההיסטוריה — מריצים את החישוב על נתוני ארכיון לכל תקופת האסטרטגיה ומשווים להערכותיכם הקודמות. כל פער מוסבר: שגיאה במקור או הבדל במתודולוגיה.
5. הצלבה בלתי תלויה — מחשבים את המדד בדרך שנייה על תקופות בקרה, כדי לתפוס שגיאת מימוש ולא רק שגיאת נתונים.
6. תקנון חישוב מחדש — מתארים את תדירות העדכון, המקורות, סדר אישור הנתונים והתנהגות המערכת בעת כשל בטעינה.
7. מסירת החישוב — קוד, הגדרות מקורות ותיעוד עוברים לצוות שלכם, ומסבירים אותם למהנדס או לאנליסט שנשאר אחראי על המדד.

סדר כזה נותן יכולת שחזור: אותה קבוצת נתונים תמיד נותנת את אותו מספר, ושינוי במקורות נראה מיד. דברו איתנו על המשימה — נחזור עם הערכה ותוכנית עבודה.

מה נשאר בידיים: סכמות, כללים, תקנונים

Calmar Ratio — היחס בין תשואת האסטרטגיה לבין מקסימום הירידה שלה באותה תקופה. הערך של המדד נשען על דבר אחד: שתי הגדלים מחושבים באותה צורה בכל חישוב מחדש. לכן העבודה לא מסתיימת בגרף בממשק, אלא בקבוצת חפצי אמנות שלפיהם אפשר לחזור על החישוב, לבדוק אותו ולהעביר לצוות אחר בלעדינו.

• תיאור שדות החישוב: אופק החלון הנע, בסיס התשואה, דרך מדידת הירידה — לפי סגירה או לפי המינימום בתוך האינטרוול.
• נוסחאות עם דוגמאות ייחוס: קבוצת נתוני בקרה וערכים שחושבו ידנית, שאיתם המערכת מוצלבת אחרי כל תיקון.
• סכמת זרימת נתונים: ממקור הציטוטים ועד חלון המדדים — היכן מנרמלים נרות, היכן מחשבים תשואות, היכן נשמרת היסטוריית הערכים.
• כללי טיפול בחוסרים: סופי שבוע, פערים בציטוטים, עצירות מסחר, מחיקת מכשיר מהמסחר — לבצע אינטרפולציה, לגרור את הערך האחרון או להחריג את החלון.
• תקנון עדכון מדדים: תדירות החישוב מחדש, עומק ההיסטוריה, רגע פרסום הערך, סדר ההפעלה מחדש אחרי כשל טעינה.
• יומן שינויים: גרסת המתודולוגיה, תאריך, מחבר וסיבת התיקון; שמירת גרסאות ישנות כדי שההיסטוריה תחושב לפי הכללים הקודמים.
• הוראות הפעלה: איך לחבר אסטרטגיה חדשה ואילו ערכי בקרה מסמנים פער.

הקבוצה הזו היא קריטריון הקבלה: לפיה החישוב משוחזר בלי תלות במי שמוביל אותו.

מקרה בוחן: אסטרטגיה עם ירידה צפה לפני ואחרי

תיק של שתים עשרה אסטרטגיות קריפטו הוערך לפי ירידה מהשיא ההיסטורי — ירידה צפה בתוך התקופה לא נכנסה לחישוב כלל. החישוב מחדש ארך כארבע שעות עבודה ידנית, וההחלטה להוציא אסטרטגיה התקבלה לפי העסקאות האחרונות, ולא לפי תמונה יציבה לאורך התקופה.

בכל סשן בחינה מחדש חמש-שש פוזיציות מתוך שתים עשרה עוררו מחלוקת: לא היה קריטריון אחיד, וכל משתתף הגן על התמונה שלו. הערכת האסטרטגיה הייתה תלויה במי שהסתכל עליה אחרון.

מה שינו בחישוב

את ההערכה הצמידו ל-Calmar Ratio, אבל לא לשיא אחד, אלא לחלון נע: לחישוב נכנסת הירידה הגרועה ביותר בתוך התקופה, ובנפרד — זמן היציאה ממנה. תקנון בחינת הרכב התיק קיבל סף מספרי: אסטרטגיה עוזבת את התיק כאשר הירידה נשארת מעל הגבול יותר מהתקופה שנקבעה, ולא כאשר הגרף נראה מדאיג.

כל החלטה הפכה ניתנת לשחזור: אותה קבוצת נתונים נותנת אותה הערכה אצל כל משתתף בצוות. המחלוקת עברה ממישור "נראה לי" למישור בדיקת החישוב — פער בהערכות מעיד כעת על שגיאה בנתונים, ולא על חילוקי דעות.

תוצאת ההטמעה: חישוב התיק מחדש התקצר מארבע שעות לשש דקות והוא מתבצע לפי לוח זמנים, ולא לפי דרישה. מספר ההחלטות השנויות במחלוקת על ההרכב ירד לאחת-שתיים לסשן, שלוש אסטרטגיות עם ירידה צפה מעל הגבול הוצאו כבר בשבוע הראשון — קודם הן נשארו בתיק חודשים, כי הירידה שלהן לא נראתה בדיווח.

ספקות טכניים: נתונים, מינוף, היסטוריה קצרה

Calmar Ratio — היחס בין תשואה שנתית למקסימום ירידה, ושתי הגדלים נגזרים מאותה עקומת הון. חור בהיסטוריית העסקאות, מינוף בלי התחשבות בכספים לווים או הדבקה של מקורות שונים מסיטים את המכנה, והמדד מפסיק לתאר את האסטרטגיה. מסירים ארבע הסתייגויות לפני החישוב הראשון.

איך נלקח בחשבון מסחר במינוף?

את התשואה מחשבים על הון עצמי, ולא על נפח הפוזיציה הנומינלי, אחרת המינוף מנפח גם את המונה וגם את המכנה. הירידה נבנית לפי עקומה שכוללת תשלום מימון וסגירות כפויות לפי מרג'ין.

המינוף המקסימלי בפועל בתקופה נרשם בנפרד: בחריגה מהגבול האסטרטגיה מסומנת כלא יציבה, ו-Calmar Ratio שלה נקרא בהסתייגות.

כמה מקורות נתונים ושינוי לוגיקת האסטרטגיה

את המקורות מביאים לרשת זמן אחידה ולמטבע בסיס, פערים מוציאים לדוח הצלבה, וחוסרים משלימים לפי כלל עדיפות מקור, ולא לפי ממוצע. שינוי לוגיקת האסטרטגיה הוא גבול, לא נקודת הדבקה: המדד מחושב בנפרד בכל קטע עם כללים קבועים, ו-Calmar Ratio הכולל ניתן כמידע נלווה. כך אלגוריתם חדש לא משפר את הירידה בדיעבד.

נדון במשימת חישוב המדדים של האסטרטגיות שלכם

כדי שהשיחה תהיה עניינית ושנחזור מיד עם הערכה ותוכנית עבודה, ולא עם שאלות הבהרה, כדאי לאסוף מראש את הנתונים המוקדמים על האסטרטגיות. להלן — מה שבדרך כלל נדרש... (בלי מילים מיותרות) — רשימה של מה שכדאי להכין לדיון.

• נפח היסטוריית העסקאות: חילוץ לתקופה שברצונכם לנתח — מחודשים ספורים ועד כמה שנים, עם ציון אם יש חוסרים בנתוני העסקאות ובאילו מכשירים.
• פורמט החילוצים: מה מחזירות הבורסות ומערכות המסחר — CSV, חילוץ דרך ממשקים, טבלאות מוכנות; חשוב להבין היכן הנתונים נמצאים כעת ובאיזה אופן.
• הרכב המדדים: איזה Calmar Ratio נדרש — על תשואות יומיות, שבועיות או חודשיות, עם איזה שיעור נטול סיכון ואיך לחשב את מקסימום הירידה (לפי סגירות או לפי ערכים תוך-יומיים).
• חתכי דיווח: האם נדרשים חתכים לפי אסטרטגיות, מכשירים, תקופות, חשבונות נפרדים; באיזו תדירות לחשב מחדש את המדדים ומי מקבל את הדוח.
• דרישות לדיווח: פורמט ההפקה — סיכום, טבלה, גרף; האם נדרשת שליחה תקופתית אוטומטית ושמירת היסטוריית חישובים להשוואת תקופות.
• התחשבות בעלויות: האם לכלול עמלות, מימון, החלקה — מזה תלוי ישירות הערך הסופי של המקדם.
• הרשאות וסביבה: היכן המערכת תעבוד, איך נמשכים הנתונים, אילו מגבלות הרשאה ודרישות אבטחה קיימות.

תארו את המשימה בצורה נוחה — אפשר בטקסט, אפשר בקובץ עם דוגמת חילוץ. ננתח את מבנה הנתונים, נדייק את מתודולוגיית החישוב ונחזור עם הערכה ותוכנית עבודה: שלבים, לוחות זמנים, מה יידרש מצדכם.

במה מקסימום ירידה שונה מתנודתיות?

תנודתיות תשואה מודדת פיזור: סטיית תקן של תוספות ההון בחלון נבחר. היא סימטרית — עלייה חדה וירידה חדה נענשות באותה מידה, אף שלמחזיק האסטרטגיה אלה אירועים שונים בתכלית. מקסימום ירידה הוא עומק הנפילה מהשיא ההיסטורי עד לתחתית באחוזים, והוא מחושב לפי עקומת ההון, לא לפי התפלגות התשואות.

מכאן הפער. אסטרטגיה עם נפילות נדירות אבל עמוקות נותנת סטיית תקן נמוכה של תשואות ובמקביל ירידה שלוקחת חצי מהחשבון. המקרה ההפוך — תנודתיות גבוהה עם נסיגות קצרות: התנועה למעלה-למטה מורגשת, אבל ההון חוזר במהירות לשיא. לכן פיזור מול עומק הנפילה הם לא מדדים מתחרים, אלא משלימים.

במקדם Calmar יחידת הסיכון שנלקחת היא דווקא הירידה: תשואה שנתית מחולקת במקסימום ירידה. אצל שארפ במכנה — תנודתיות. מסוכן להשוות אסטרטגיות לפי מדד אחד: פיזור נמוך בקלות מסווה סיכון זנב, וירידה עמוקה בלי הקשר לא אומרת כמה זמן ההון נשאר מתחת לשיא.

עבור מערכת החישוב זה אומר: את שני המדדים מחשבים לפי אותה עקומת הון, עם התחשבות זהה בעמלות, שיעורי מימון והחלקה, באותו אופק. לירידה מוסיפים זמן התאוששות — שתי אסטרטגיות עם אותה נפילה נבדלות באופן קיצוני אם אחת חוזרת לשיא תוך חודש והשנייה תוך שנה. התנודתיות כאן נדרשת לחישוב גודל הפוזיציה ודרישות המרג'ין, והירידה — למגבלות על ההון ולהוצאה מוקדמת.