הגדרה מלאה של תורי משימות בזרימות Bitrix24

פניות הולכות לאיבוד כי משימות בזרימות מוקצות ידנית או לפי שארית. אנחנו מגדירים תורי משימות ב-Bitrix24 במפתח: מצבי הפצה, כללי הסלמה ונהלים למנהלים. זמני התגובה מתקצרים, והעומס על העובדים הופך שקוף.
השירותים שאנו מציעים
מציג 1 מתוך 1כל 1626 השירותים
הגדרה מלאה של תורי משימות בזרימות Bitrix24
פשוט
~1 יום

הכישורים שלנו:

שאלות נפוצות

תור המשימות ב-Bitrix24: היכן תהליכים מאבדים מועדים

פניות מצטברות בשלב אחד, בעוד שהמבצעים בשלבים הסמוכים אינם עסוקים. תור המשימות ב-Bitrix24 גדל לא מפני שהעבודה התרבה, אלא מפני שהמסלול אינו מפזר מחדש את העומס: שלב האישור מחזיק עשרות כרטיסים שמועד היעד שלהם כבר חלף, והפורטל מציג את האיחור אך אינו מציג באיזה שלב הוא נוצר.

בדרך כלל לא הביצוע נשבר, אלא ההעברה. המשימה עוברת מתהליך אחד לאחר ונשארת ללא אחראי, בשעה שהמבצע הקודם רואה אותה כסגורה, והבא — כטרם התקבלה.

אם בהגדרת התהליכים ב-Bitrix24 אין כלל של הקצאה מחדש אוטומטית וחישוב מחדש של מועד היעד בעת החלפת שלב, משימות תקועות בפורטל מצטברות בשקט — ומתגלות רק לאחר שיחה מהלקוח.

המחיר של תבנית כזו ניכר לא בדוחות העומס, אלא בזמני האישור של הפניות. הצוות עובד באופן אחיד, אך כל פנייה עוברת שתיים-שלוש המתנות מיותרות, והמועד הכולל גדל פי כמה ביחס לעומס העבודה האמיתי.

הצוואר בקבוק במסלול המשימה אינו נמצא במקום שבו מתלוננים המבצעים: לא העובד העסוק ביותר הוא שעמוס מדי, אלא מעבר מסוים בין שלבים, שדרכו עובר כל התהליך.

נפרט כיצד זה נסגר: אילו כללי הקצאה ומועדי שלבים אנו מגדירים, וכיצד אנו מגדירים פעולות אוטומטיות בעת החלפת שלב, כדי שהתור יתאזן בלי דיספצ'ר ידני.

אפקט מדיד: מועדים, עומס העובדים, פניות שאבדו

האפקט של הגדרה מחדש של תורים נמדד בשלושה גדלים: זמן המעבר של הפנייה מקבלתה ועד סגירתה, פיזור העומס בין המבצעים, ושיעור המשימות ללא אחראי. לפני השינויים הפניות מצטברות בשלב הראשון — כלל ההקצאה קשור למי שיצר את הפריט ולא לתפקיד, וחלק מהפניות אינו מקבל מבצע כלל.

ב-Bitrix24 התור נבנה על כללי הקצאה בתוך התהליך, ולא על בחירה ידנית. האחראי ממונה לפי תפקיד ושלב, רובוט מקצה מחדש את המשימה אם לא נלקחה לעבודה בזמן שהוקצב, וטיימר השלב מעלה את האיחור לדרג המנהל. זמן המעבר של הפנייה מפסיק לאחר מכן להיות תלוי במי שפתח ראשון את הרשימה בבוקר.

העומס מתאזן באמצעות מגבלה על מספר המשימות הפעילות במקביל אצל מבצע אחד: בהגיעו למגבלה, הפנייה הבאה ממתינה בתור ועוברת לעובד שהתפנה. פיזור העומס בתוך התפקיד מצטמצם, ותפוקת התהליך נעשית גלויה — ברור כמה משימות עוברות כל שלב בתקופה נתונה והיכן נוצר פקק.

שקיפות המסלול ניתנת באמצעות יומן המעברים: רואים באיזה שלב הייתה הפנייה, מי ומתי העביר אותה, וכמה זמן שהתה בהמתנה. שיעור הפניות ללא אחראי שואף לאפס, ופניות שאבדו מתגלות בשלב שבו עוד אפשר להחזיר אותן לעבודה.

מצבי הקצאת פניות: השוואת גישות

מצב ההקצאה עונה על שאלה אחת: כיצד פנייה מסוימת מגיעה אל המבצע. ב-Bitrix24 כלל ההקצאה ותצוגת המשימות מוגדרים בנפרד — הכלל ממנה את האחראי, ואילו הלוח או הרשימה רק מציגים לאדם את עבודתו. מכאן הטעות האופיינית: את התצוגה בחרו, אך את היגיון ההקצאה השאירו ידני.

להלן ארבעה חלופות שממש בוחרים ביניהן בעת הגדרת תהליכים. בפועל משלבים ביניהן: הקצאה אוטומטית לפי עומס לתהליך אחיד, והעברה ידנית של פניות מורכבות למומחה המתאים.

חלופה מתי מתאימה מגבלות
הקצאת משימות ידנית תהליך קטן, פניות בתחומים שונים, נדרשת בקרה של המנהל תלוי בנוכחות המנהל: בהעדרו ההקצאה נעצרת, וזמן התגובה הראשוני גדל
תור לפי אחראי הפניות שוות ערך, הרכב המבצעים קבוע, נדרש סדר הוגן אינו מביא בחשבון את העומס השוטף; בהיעדרו של מבצע התור נתקע, ונדרשת דילוג על לא-זמינים
הקצאה אוטומטית לפי עומס הרבה פניות אחידות, זמן התגובה הראשוני קריטי דורש נתונים עדכניים על תפוסה; בכישורים שונים, עומס אחיד מניב איכות שונה
לוח משימות במקום תור צריך לראות שלבים ולא לאבד פניות בין השלבים כשלעצמו אינו ממנה איש — בלי כלל הקצאה הפניות ממתינות לטיפול ידני

הקו המנחה בבחירה — אחידות הפניות וזמן ההשהיה המותר של התגובה הראשונית. ככל שהתהליך אחיד יותר, כך האוטומציה פועלת מוקדם יותר; ככל שהוא מגוון יותר — כך חשוב יותר להשאיר החלטה ידנית בפניות מורכבות.

שלבי ההגדרה: מביקורת הפורטל ועד מסירת הנהלים

העבודה מתבצעת באופן עוקב: תחילה מתעדים כיצד הפניות באמת זורמות בפורטל, לאחר מכן מתכננים את התבנית הרצויה, ורק לאחר אישור מעבירים אותה להגדרות. סדר כזה מונע מצב שבו תור המשימות ב-Bitrix24 מוגדר, אך התהליך נתקע כבר בשלב האישור הראשון.

  1. ביקורת מסלולי המשימות. מייצאים את היסטוריית הפניות לפי תהליכים ובוחנים את התנועה בפועל: היכן משימות נתקעות, אילו שלבים חולפים על פני האחראי, וכמה פעמים מבוצעות מחדש.
  2. אישור התבנית עם הלקוח. מציגים את מפת ההקצאה — מי מקבל את המשימה בכניסה, לפי איזה כלל נבחר המבצע, והיכן נקודת ההחזרה. תיקונים בשלב זה זולים מעשייה מחדש של תהליך מוגמר.
  3. תכנון ההקצאה. מתארים את תנאי המעברים, הפעולות בעת החלפת שלבים, בקרת המועדים וההסלמה. בנפרד מסמנים מה לעשות עם משימה שנותרה ללא אחראי.
  4. הגדרת הפורטל. מרכיבים שלבים, שדות וכללים בתהליכי העבודה, מגדירים הרשאות והתראות, ומעבירים מאגרי נתוני עזר — המסלולים נשענים על נתונים עדכניים ולא על הזנה ידנית.
  5. בדיקת תבנית ההקצאה. מריצים פניות טיפוסיות ומקרי קצה: דחופה, ללא מבצע, עם החזרה חוזרת. בודקים שהמשימה מגיעה עד סגירה ושההתראות אינן הולכות לאיבוד.
  6. מסירת הנהלים. מוסרים תיאור מסלולים, כללי הקצאה ונוהל פעולה בעת תקלה, כדי שתהליכים חדשים ייפתחו על-ידי צוות הלקוח לפי תבנית.

מה הלקוח מקבל לידיו: קונפיגורציות ונהלים

מערך התיעוד נאסף במהלך העבודה, ובמועד המסירה מתאר את מצבו בפועל של תור המשימות, ולא את הכוונה התכנונית. הלקוח מקבל את הפורטל יחד עם התרשימים והנהלים שלפיהם הצוות שלו משנה מסלולים בלעדינו.

  • מפת קונפיגורציית הפורטל: אילו שלבים, רובוטים וכללי אוטומציה מעורבים בתור המשימות, וכיצד הם משויכים למשפכי המכירה ולקבוצות העבודה.
  • תרשים מסלול המשימה: תנועת הכרטיס מהגדרתה ועד סגירתה — נקודות כניסה, תנאי מעבר בין שלבים, אחראים בכל צעד.
  • מטריצת תפקידים והרשאות: מי מגדיר ומקבל משימות, מי רואה ומשנה שדות, ולמי יש גישה להגדרת המסלולים עצמם.
  • כללי התראות: אילו אירועים ולמי נשלחים לצ'אט, לדואר האלקטרוני ולאפליקציית המובייל, כיצד מוגדרות התזכורות וכיצד מנותק הרעש ממשימות סגורות.
  • נוהל הסלמה: זמני תגובה לפי עדיפויות, למי מועברת המשימה במקרה של איחור, ובאיזה שלב מצטרף המנהל.
  • הוראות לעובדים: תזכירים לפי תפקידים — כיצד להגדיר משימה, כיצד להעביר אותה הלאה, ומה לעשות בעת תקלה במסלול.
  • נוהל הליווי: מה אנו משנים, מה מועבר לצוות הלקוח, וכיצד מתועדים תיקוני הקונפיגורציה.

המסמכים נמצאים בפורטל עצמו, לצד ההגדרות, ולכן עם החלפת אחראי אין משחזרים את התהליך מהזיכרון: המסלול, ההרשאות ונקודות ההסלמה מתוארים במפורש.

מקרה בוחן: כיצד תורים מוגדרים בתהליכים קיצרו את המועדים

מצב הפורטל לפני העבודה

פניות מטפסים, מדואר אלקטרוני ומשיחות טלפון נכנסו לרשימה משותפת ללא בעלים: חלוקת המבצעים נעשתה בידיו של מנהל המחלקה באופן ידני. כל עוד התהליך אחיד, תבנית כזו מחזיקה מעמד, אך בשיא הפניות המתינו לאחראי עד סוף היום, ואיש לא עקב אחר מועדי הביניים של השלבים עד שהלקוח הזכיר את עצמו.

מה שינינו בהקצאה

את הפניות פיצלנו לתהליכים לפי סוגי העבודה והגדרנו תורים ב-Bitrix24: הפנייה נכנסת מעצמה לתור של התפקיד שלה, והמבצע לוקח אותה לפי כלל העומס. הוספנו שדה חובה של אחראי, מגבלה על מספר המשימות במקביל אצל עובד אחד, והסלמה למנהל אם השלב חורג מהמועד.

מה הראו המדידות לאחר ההטמעה

זמן ההמתנה של הפנייה עד לקיחתה לעבודה הצטמצם מכמה שעות לדקות, ובסטטוס «ללא אחראי» לא נותרת אף פנייה עד סוף היום. העומס בתוך המחלקה התאזן: רואים אצל מי התור מצטבר, והקצאה מחדש דורשת פעולה אחת במקום שיחות טלפון ידניות.

ניתוח לפי שלבים הראה היכן בדיוק אבד הזמן — בשלב האישור. לאחר שבכל שלב הופיע מועד עם הסלמה, האיחורים הפסיקו להצטבר, והמחלקה סוגרת יותר פניות באותו הרכב.

במה שונה תהליך מ-Smart Process ומה לבחור

תהליך ב-Bitrix24 הוא תוספת מעל המשימות: הפנייה מתקיימת כמשימה ועוברת בין שלבים, ואת המסלול מגדירים כללי המעבר, שדות חובה ורובוטים. הוא נפרס במהירות, העובדים שולטים בו בלי הכשרה, אך מערך המאפיינים של הפנייה מוגבל לכרטיס המשימה — לתהליך אין שדות, טבלאות וקשרים משל עצמו.

Smart Process הוא ישות נפרדת בפורטל: שדות משלו, שלבים, הרשאות גישה, קשרים לאנשי קשר, לחברות ולתהליכים אחרים, לשוניות משלו בכרטיס ואוטומציה משלו. הפנייה חדלה להיות משימה והופכת לרשומה, שעליה נבנית דיווחיות ושהיא ממשיכה להתקיים שנים.

ההבדל מתגלה כשמופיע סוג שני-שלישי של פנייה עם מערך שדות שונה, כשצריך לראות פניות של לקוח אחד יחד, כשהרשומה קשורה לחוזה, לאובייקט או להיסטוריית השירות. תהליך אינו מחזיק קשרים כאלה: מתחילים לחקות אותם באמצעות משימות נפרדות, שדות בכותרת והצלבה ידנית — והתמיכה מתייקרת עם כל כלל חדש.

הקריטריון לבחירה פשוט: אם התהליך הוא משימה אחת עם רשימת ביקורת וכמה מאפיינים, בחרו בתהליך. ברגע שבתבנית מופיעות ישויות וקשרים ביניהן, מגבלות התהליכים הופכות לצוואר בקבוק, ו-Smart Process מתברר כזול יותר לפיתוח.

אפשר לעבור גם מאוחר יותר: את היסטוריית הפניות מעבירים לתהליך החדש, והמשימות הישנות נשארות זמינות לקריאה. ראוי לבחור לא לפי «מתקדמות» הכלי, אלא לפי מבנה הנתונים — אנו מנתחים אותו על גבי תרשים לפני שאנו מגדירים משהו.

ספקות טכניים לפני הגדרת הפורטל

לרוב שואלים לפני ההתחלה את אותם הדברים: האם הפורטל יקרוס, מה יקרה למשימות שכבר נוצרו, ומי אחראי על התבנית בהמשך. כל שלושת הספקות מוצדקים — והם גם שקובעים את סדר העבודה. להלן כיצד זה נסגר בפועל.

האם יהיה צורך לעצור את עבודת הפורטל במהלך ההגדרה?

לא. כללי התורים והשלבים נבנים על עותק של הפורטל: שם נבדקים המעברים, הרובוטים, ההתראות והשיוכים למשימות. לסביבת העבודה השינויים מועברים לאחר בדיקת התרחישים, והמעבר מבוצע בחלון של פעילות נמוכה — העובדים ממשיכים לעבוד בתורים הקיימים, והכללים החדשים נקלטים עם יצירת הפניות.

מה יקרה למשימות שכבר נוצרו ונמצאות בעבודה?

הן אינן נוצרות מחדש ואינן הולכות לאיבוד. הכללים החדשים חלים על פניות שנוצרו לאחר המעבר, ואילו הפניות השוטפות או שמסיימות במסלול השלבים הקודם, או שמועברות לתבנית החדשה במשימת רקע לפי רשימה שסוכמה מראש. ההיסטוריה, ההערות, הקבצים והמסמכים המקושרים נשמרים — הדיווחיות על תקופות קודמות אינה נקטעת.

כיצד מועברות פניות בין מחלקות?

ההעברה נעשית על-ידי החלפת אחראי ושלב לפי כלל, ולא ביצירת משימה חדשה. כל ההתכתבות, הקבצים המצורפים והקשרים נשארים בכרטיס המקורי, ואילו למחלקה המקבלת מופיע מערך משלה של שדות ומועדים. אם בתהליך משתתפת מערכת חשבונאית, הרשומה מסונכרנת לפי מזהה — ולא נוצרים כפילויות בשני המעגלים.

מה קורה לאחר ההטמעה — האם התבנית מתוחזקת או נשארת כפי שהיא?

התבנית מתועדת: מפת התורים, כללי המעברים, האחראים, נקודות האינטגרציה. לשלבים ומחלקות חדשים מוסיפים כללים לפי אותה תבנית, והשינויים עוברים בדיקה על עותק ובעלי תוכנית חזרה. המהנדסים שלנו נשארים בקשר לפי הנוהל — תארו את המשימה, ונחזור עם הערכה ותוכנית עבודה.

נדון במשימה: מהיכן להתחיל את הגדרת התהליכים

הערכת הגדרת הפורטל נשענת על מבנה אמיתי של הקצאת פניות, ולא על השערות: כמה תורים, מי המבצעים, ולפי אילו כללים עוברת המשימה בין שלבים. לכן אנו מבקשים את מערך נתוני המוצא מראש — די בהם כדי לחזור עם תוכנית עבודה ומועדים בלי סדרה של סבבי הבהרה.

כדי לדון במשימה באופן ענייני, שלחו:

  • תרשים של הקצאת הפניות: מהיכן הן מגיעות — טופס, דואר אלקטרוני, צ'אט, טלפון — ולאיזה תור הן נכנסות;
  • רשימת התורים והשלבים עם האחראי לכל אחד ואחד וכללי ההעברה של המשימה הלאה;
  • תפקידים והרשאות: מי רואה את כל המשימות, מי רק את שלו, והיכן נדרשות הגבלות לפי מחלקות;
  • הרובוטים, הכללים והתהליכים העסקיים הקיימים בשלבים — לרבות אלו שהוגדרו ידנית «מהזיכרון»;
  • מגבלות: תקופות שיא, זמני תגובה מחייבים, דרישות לדיווחיות על העומס;
  • גישה לפורטל לקריאת ההגדרות או תצלום של המבנה — די בכך להערכת ההיקף;
  • איש קשר של מנהל המערכת שיאשר החלטות בנוגע לאחסון הנתונים ולחיבור עם המערכת החשבונאית.

מצדנו נבהיר היכן תור המשימות נפגש עם 1С, האם נדרשת הרמה אוטומטית במקרה של איחור, כיצד לחשב את עומס המבצעים ומה לעשות עם משימות ללא אחראי.

מכאן מתגבשת תוכנית עבודה: סדר הגדרת התורים, הכללים וההרשאות, בדיקה על קבוצת מבחן, ואחר כך תחילת העבודה על התהליכים. תארו את המשימה — ונחזור עם הערכה ותוכנית.