העברת דומיין של אתר תוך שמירה על מיקומי SEO

העברת דומיין: היכן אובדים מיקומים וטראפיק

העברת דומיין לעתים רחוקות פוגעת במיקומים ברגע המעבר — הירידה מגיעה כעבור שניים עד ארבעה שבועות, כאשר רובוט החיפוש סורק מחדש את הכתובת החדשה ומגלה אי-התאמות.

נקודת הכשל הראשונה והנפוצה ביותר היא שרשראות הפניות: מהכתובת הישנה לכתובת ביניים, מביניים לחדשה, עם חוקים נפרדים לכתובות עם סלאש ובלעדיו, עם www ובלעדיו. הרובוט עובר בשרשרת מספר מוגבל של צעדים, לאחר מכן הקישור מסומן כשבור, והמשקל שנצבר לעמוד אינו מועבר.

הסיבה השנייה לאובדן טראפיק — כתובות קנוניות שאינן מסונכרנות. אם בסימון העמודים עדיין מופיע הדומיין הישן, בעוד מפת האתר כבר מגישה את החדש, האותות סותרים זה את זה, וחלק מהמדורים ממשיכים להתקיים באינדקס תחת הכתובת הישנה או נופלים ממנו כליל.

בנפרד אנחנו בודקים את הצירופים הלשוניים והאזוריים: בעת העברת אתר הם נשברים בשקט הרב ביותר וניכרים בירידה בחשיפות באזורים מסוימים.

הנקודה השלישית — קישורים חיצוניים. קישורים ישירים לעמודים פנימיים אינם עוברים יחד עם הדומיין, ואם ההפנייה מכסה רק את עמוד הבית והקטגוריות, פרופיל הקישורים מאבד את האזכורים היקרים ביותר: אלו שממוקמים על מאמרים, כרטיסים ועמודי נחיתה לשאילתות.

אנחנו מתחילים במיפוי מלא של כל הכתובות הנמסרות ובניית מפת התאמות «ישן — חדש» לפני המעבר ולא אחריו: כך שגיאות הפנייה נתפסות בסביבת הבדיקה. בהמשך נפרט כיצד זה מטופל בכל שלב.

מה נשמר בעת המעבר: מיקומים, טראפיק, אינדוקסציה

בעת המעבר משתנה רק הדומיין: מבנה הכתובות, תוכן העמודים והסימון נשארים כשהיו. אנחנו בונים מפת התאמות «כתובת ישנה → חדשה» שורה-שורה — הפנייה של «הכול לעמוד הבית» אינה בשימוש, מפני שהיא מאפסת את המשקל שנצבר לעמודים הפנימיים.

• שמירת מיקומים. כל כתובת מקבלת הפנייה קבועה 1:1, כולל עימוד, פילטרים ופרמטרי מיון. אמת המידה — כל הכתובות שהותאמו; כתובות שלא הותאמו מחזירות קוד 404 ונדונות ידנית.
• אינדוקסציה של הכתובת החדשה. מעדכנים את מפת האתר ואת robots.txt, שולחים את הדומיין לסריקה חוזרת, ועוקבים אחרי דוח הכיסוי: העמודים צריכים לעבור מ«הוצא» ל«אונדקס», ולא להיתקע בתור.
• מבנה הכתובות. פרוטוקול, קידומת www, סלאש בסוף ורישיות — הכול מובא לצורה אחידה: הגרסה הישנה והחדשה לא צריכות להגיב בו-זמנית, אחרת מנוע החיפוש מדביק את המראות ומשאיר בתוצאות כתובת שאינה הנכונה.
• החזרת טראפיק. דרך Yandex Webmaster אנחנו מנטרים את החלפת הכתובת ואת דינמיקת החשיפות: בדרך כלל 80–90% מהטראפיק חוזר בתוך 2–4 שבועות, והשאר — שאילתות שבהן המעבר חפף לשינוי תוכן.
• מחלקת התקלות שנעלמה. מסירים כפילויות, מעגלי הפניות ואי-התאמות בין כתובות קנוניות — תקלות שבגללן האתר נתקע בדומיין הישן חודשים.

את התוצאה בודקים לפי מספרים: שיעור העמודים המאונדקסים של הדומיין החדש, מספר המיקומים שנשמרו בעשירייה הראשונה וזמן החזרה של הטראפיק לרמתו הקודמת.

דרכי מעבר: הפניות, מראה, הפעלה במקביל

תוכנית המעבר נבחרת לפי שני פרמטרים: כמה כתובות פועלות בו-זמנית וכמה מהר צריך להחזיר את טראפיק החיפוש. הפנייה ישירה מהכתובת הישנה לחדשה היא האפשרות הצפויה ביותר: כל עמוד מקבל תגובה קבועה, האותות וההיסטוריה עוברים לכתובת החדשה, והמשתמש אינו חווה ניתוק.

יש תנאי אחד, אך נוקשה — מפת ההפניות נבנית לפני המעבר, לפי הלוגים והאינדקס, אחרת חלק מהכתובות מחזירות שגיאה ונעלמות מתוצאות החיפוש לחודשים.

מראה של האתר והפעלה במקביל פותרים משימה אחרת: לאפשר לשתי הכתובות לעבוד בו-זמנית ולהשוות התנהגות לפני המעבר הסופי. כאן קריטי להפריד בין הכתובות הקנוניות לבין כללי האינדוקסציה, אחרת שני המסלולים יתחרו זה בזה ויטשטשו את המיקומים.

המסמך המחבר לכל תוכנית הוא אחד — מפת ההפניות וכללי הקנוניזציה. אנחנו מרכיבים אותה מהלוגים, מהאינדקס ומהמבנה, מעבירים מדור אחר מדור ומסירים מדדים אחרי כל שלב: שיעור הכתובות עם תגובה תקינה, דינמיקת המעברים וכיסוי האינדקס.

שלבי העברת הדומיין: מהאודיט ועד הסרת האתר הישן

סדר העבודה נבנה כך שכל פעולה תישען על תוצאה מאומתת של קודמתה, וחזרה אחורה תישאר אפשרית בכל שלב כל עוד הדומיין הישן מגיב. בזמן ההכנה שתי הכתובות קיימות במקביל — וזה בדיוק הביטוח מפני ירידת מיקומים.

1. אודיט מבנה ומיפוי כתובות. מייצאים את מפת האתר, לוגים של השרת ודוח טראפיק, ואוספים את כל הכתובות: עמודים, עימוד, פילטרים, כתובות פרמטריות וכתובות שירות. בנפרד מסמנים כתובות עם קישורים חיצוניים — אובדן שלהן מאפס את משקל הקישורים שנצבר.

2. מפת התאמות כתובות. לכל כתובת ישנה מקצים כתובת יעד: העברה אחד-לאחד, איחוד או הסרה עם קוד תגובה מתאים. את המפה מנהלת בגרסאות, כדי שהמפתח, מנהל התוכן והלקוח יעבדו לפי טבלה אחת.

3. הגדרה בסביבת בדיקה. את הדומיין החדש מרימים בסביבה סגורה ומריצים בה את כללי ההפנייה, הקישורים הקנוניים, מפת האתר והקישורים הפנימיים. סביבת הבדיקה חוסמת סריקות חיצוניות ואחסון ביניים — כך רואים תקלות לפני הפרסום.

4. בדיקה לפני המעבר. עוברים אוטומטית על כל המפה: משווים קודי תגובה, תופסים שרשראות של כמה הפניות ברצף וכללים מעגליים, ובודקים את זמינות הגרסה הניידת והראשית.

5. החלפת DNS. תחילה מקטינים את זמן החיים של הרשומות, ואז מחליפים את הכתובות — ההתפשטות אורכת דקות, והאתר הישן ממשיך להגיש תוכן עד שהחדש מוכן.

6. מעקב לאחר ההפעלה. במשך כמה שבועות משווים מיקומים, טראפיק וקודי תגובה על מדגם כתובות, ומתקנים את המפה לפי הנתונים בפועל.

7. הסרת האתר הישן. עושים זאת אחרון: מחזיקים את הדומיין הישן כל עוד ההפניות עובדות והסטטיסטיקה יציבה.

התוצאה של הרצף הזה — מעבר בלי צניחת טראפיק: מנוע החיפוש מקבל מפת הפניות צפויה, והצוות מקבל נקודת חזרה אחורה בכל שלב.

מפות הפניות, תוכניות ותקנונים לאחר המעבר

המעבר נחשב להסתיים לא ברגע שהכתובת הישנה התחילה להשיב בהפנייה, אלא כשלצוות הלקוח יש סט מסמכים מלא. בלעדיהם העריכה הבאה של האתר או החלפת ספק הופכות לשחזור של היגיון המעבר מהזיכרון — וחלק מהכתובות שוב הולך לאיבוד.

• מפת הפניות — טבלה של «כתובת ישנה → כתובת חדשה → קוד תגובה» עם כל החריגים: פרמטרים, רישיות שונה, סלאש מיותר, נתיבים מקוננים. לפיה המעבר משוחזר בסביבת הבדיקה ונבדק אוטומטית, ולא בעין.
• כללי טיפול בקישורים — מה עושים עם קישורים פנימיים, כתובות קנוניות, מפת האתר ואזכורים חיצוניים, ומה משאירים בכוונה ללא שינוי ומדוע.
• תוכנית סריקה — סדר הבדיקה של מדורים וקבוצות כתובות: מה בודקים ידנית, מה מוסרים לרובוט החיפוש, והיכן ניתנת עדיפות לעמודים שמביאים מעברים.
• תקנון אינדוקסציה — לוחות הזמנים להוצאת הכתובת הישנה מהאינדקס והרגע שבו אפשר להסיר את ההפניות בלי לאבד את המשקל שנצבר.
• תיעוד ההעברה — יומני בדיקות, דוחות על קודי תגובה, כיסוי הסריקה, רשימת התבניות והגדרות השרת ששונו.
• רשימת בדיקה לקבלה — סט בדיקות שלפיו מנהל חדש מבין בתוך שעה את מצב המעבר ורואה מה נותר להשלים.

סט כזה מסיר את התלות במבצעים ספציפיים: המעבר מפסיק להיות ידע בראש של מישהו והופך לחלק מתיעוד הפרויקט.

מקרה בוחן: העברת קטלוג לכתובת חדשה בלי ירידה

קטלוג של חנות מקוונת עם 19,400 כתובות — כרטיסי מוצרים, קטגוריות, עמודי פילטרים — עבר לדומיין חדש בגלל החלפת ישות משפטית ומותג. את הכתובת הישנה אי אפשר היה לשמור, ואובדן טראפיק החיפוש שנצבר היה מאפס ערוץ שהביא יותר ממחצית ההזמנות. המשימה נוסחה בחדות: להחליף דומיין בלי להפיל את הנראות בחיפוש.

איך העבירו

את מפת הכתובות הוציאו בסורק לפני המעבר והתאימו אחת-לאחת — בלי «לקפל» את הקטלוג לתוך עמוד הבית, מה שבדרך כלל יוצר את הצניחה. על כל כתובת ישנה הוצבה הפנייה קבועה, ה-canonical נכתב מחדש, ומפת האתר וכל הקישורים הפנימיים עודכנו.

המעבר התנהל בגלים לפי מדורים: תחילה קטגוריות, אחר כך מוצרים, ובכל גל השוו איפה בדיוק מופיעה הירידה. את הדינמיקה הוציאו מ-Google Search Console ומפאנל כלי הניהול של האתר מדי יום.

מדדים לפני ואחרי

הצניחה הגיעה ביום השלישי — החיפוש אידקס מחדש את הכתובת החדשה והסיר זמנית את האמון. החזרת הטראפיק לרמתו המקורית ארכה שמונה-תשעה שבועות, ועד השבוע השנים-עשר מספר השאילתות הגלויות עלה על נתוני הפתיחה.

0.6% הכתובות שנותרו — כפילויות ופרמטרי פילטרים: אותן סגרו לאינדוקסציה ביודעין, כדי לא לטשטש את המשקל.

במה שונה מעבר לתת-דומיין מהחלפת הכתובת הראשית?

מעבר לתת-דומיין והחלפת הכתובת הראשית פותרים משימות שונות, וההיגיון של ההעברה שונה. תת-דומיין הוא מארח נפרד: הדומיין הראשי נשאר פעיל ושומר על אותות האמון שנצברו, והכתובת החדשה מתחילה כמעט מאפס.

בהחלפת הכתובת הראשית מועבר כל האתר — יחד עם ההיסטוריה ופרופיל הקישורים, ואילו הדומיין הקודם מוצא מהאינדקס ומאבד בהדרגה את הנראות.

קישורים חיצוניים מטופלים באופן שונה. במעבר לתת-דומיין הקישורים לכתובת הראשית ממשיכים לעבוד ואין צורך לכתוב אותם מחדש — אבל גם את המשקל הם מעבירים לדומיין הראשי ולא לתת-דומיין.

בהחלפת הכתובת הראשית יש להעביר כל קישור חיצוני דרך הפנייה קבועה: עמוד אחד שלא כוסה או שרשרת הפניות — וחלק ממשקל הקישורים אובד ללא שוב.

גם מבנה האתר נבנה מחדש אחרת. בתת-דומיין מספיק לשקף את הנתיבים ולהחליף את המארח בכתובות הקנוניות ובמפת האתר — המדורים והניווט הפנימי נשארים ללא שינוי.

בהחלפת הכתובת הראשית בטוח יותר לשמור על כתובות העמודים אחד-לאחד: החלפה בו-זמנית של דומיין ונתיבים מערבבת שני משתנים, ואז כבר לא ברור מה בדיוק הוריד את המיקומים.

לוחות הזמנים של ההתאוששות שונים מהותית. תת-דומיין אינו מפיל את מיקומי האתר הראשי, אך מקודם בעצמו: המעברים הראשונים מופיעים כעבור שבועות, ומיקומים יציבים — כעבור חודשים.

בהחלפת הכתובת הראשית ייתכנה ירידה זמנית בטראפיק, והחזרה למיקומים הקודמים אורכת משבועיים-שישה שבועות עם מפת הפניות נקייה ועד כמה חודשים בנושאים תחרותיים.

הפניות, מפת אתר וכתובות קנוניות לאחר המעבר

את ההפניות בונים בשלב אחד: כתובת ישנה — כתובת חדשה, בלי חוליות ביניים. שרשרת של שניים-שלושה מעברים מטשטשת את המשקל המועבר ומבזבזת בקשות של הרובוט על צמתי ביניים, וחלק מהמעברים לא מגיע לעמוד הסופי.

לכן לפני המעבר אנחנו אוספים קישורים נכנסים, כללי שרת וקישוריות פנימית, ומצמצמים את השרשראות להפניות ישירות.

כתובות קנוניות מקבועות לפי תבניות: ישות אחת — כתובת אחת. כפילויות לאחר המעבר — עם סלאש ובלעדיו, ברישיות שונה, עם פרמטרי מיון — סוגרים בהפנייה או בקישור קנוני. אחרת הסריקה של מנועי החיפוש תפצל את האותות בין העותקים, וחלק מהמיקומים יעברו לעמודים שלא קיימים בניווט.

את מפת האתר בונים מחדש מיד לאחר המעבר ומחזיקים בה רק כתובות עם תגובה תקינה. משווים את הסריקה ב-Google Search Console וחוזרים על הבדיקה כעבור שבוע וכעבור חודש — עד שסטטיסטיקת האינדוקסציה תחזור לזו הקודמת.

מדוע לא סוגרים כפילויות באיסור בקובץ לרובוטים?

איסור מונע מהרובוט לראות את הקישור הקנוני ולהדביק את האותות — העותקים נשארים באינדקס כעמודים עצמאיים. בטוח יותר להשתמש בהפנייה קבועה, ולעמודים שאמורים להתקיים — בכתובת קנונית.

נדון במשימה: תוכנית מעבר, לוחות זמנים, תחומי אחריות

בשלב הקלט אנחנו צריכים גישות לניהול רשומות הדומיין, לחשבון הרשם, לחלק הניהולי של האתר, וייצוא של כללי ההפנייה הקיימים. בנפרד אנחנו בוחנים את מפת הטראפיק ונקודות הכניסה ממערכות הווב אנליטיקס — ממנה רואים אילו כתובות אסור לאבד בהעברה. ככל שהנתונים האלה מלאים יותר, כך לוחות הזמנים של ההעברה מדויקים יותר, בלי מרווח «ליתר ביטחון».

את תוכנית העבודה מרכיבים לפני ההתחלה: שלבים, סדר הפעולות, נקודות בדיקה והרגע שאחריו אפשר לכבות את הכתובת הישנה. תחומי האחריות מחולקים במפורש — אנחנו אחראים על החלק הטכני של המעבר ועל שמירת המיקומים, אתם מאשרים החלטות תוכן ופותחים גישות.

• תוכנית המעבר: אילו כתובות מופנות לאן ובאיזה סדר;
• תוכנית עבודה לפי שלבים עם נקודות בדיקה אחרי כל אחד;
• לוחות הזמנים של ההעברה והחלון שבו הטראפיק עובר לכתובת החדשה;
• תחומי האחריות של הצדדים: מה עושים אנחנו, ומה אתם מאשרים;
• מפת ההפניות והכללים לעמודים מקוננים;
• רשימת כתובות בקרה שאחריהן עוקבים לאחר ההעברה;
• גישות ותפקידים: מי ומה יכול לשנות ברשומות הדומיין ובשרת;
• סדר הפעולות אם המיקומים ירדו לאחר המעבר.

תארו את המשימה ואת מיקום האתר הנוכחי — נחזור עם הערכה, תוכנית מעבר ולוחות זמנים. בסיום יהיו בידיכם תוכנית עבודה וגבולות אחריות ברורים בין הצדדים.